האחים הצדיקים יוסף דוד ומשה מרדכי אלחדד זצ"ל שניספו באסון מירון

באסון הבלתי נתפס אסון מירון ל"ג בעומר תשפ"א נספו 2 אחים יקרים ואהובים, מיוחדים במידות ובמאור פנים.

יוסף דוד בן ה18 ומשה מרדכי בן 12.5.

על משה מרדכי הקטן סיפרה אימו כמה היה ילד רגיש ואהוב.

תמיד היה שם לב לכל אחד, ואם היה חסר מיד הרגישו הכל בחסרונו.

באחד הימים חזר חברו הביתה, לחבר נולד אח קטן ואימו שאלה אותו אם החברים בכיתה אמרו לו "מזל טוב".

ענה הילד אף אחד לא ניגש לברך אותי, רק משה מרדכי אלחדד בא אלי ואמר לי: "מזל טוב, אני שמח לשמוע שנולד לך אח חדש. ואני מברך אותו שיהיה צדיק כמוני."

ילד טהור ואהוב. והלוואי ויזכה התינוק להיות צדיק כמותו.

יוסף דוד הצדיק,בן ה18 היה בחור מאד מיוחד.

אימו היקרה סיפרה שהייתה גוערת בו שהיה נשאר ללמוד בלילות, היא הייתה טוענת שנער בגילו צריך שעות שינה.

"ולא הבנתי" היא מספרת בכאב "שהוא הרגיש ששנותיו קצובות וצריך כמה שיותר להספיק"

בשבעה הגיעו סיפורים רבים ומופלאים:

אדם אחד סיפר שבאחת הנסיעות שלו באוטובוס הנהג הפעיל שירים בקול, וכמה שביקשו ממנו להנמיך הוא סירב.

באותה נסיעה השתתף גם יוסף דוד אלחדד ז"ל .

יוסף דוד נולד עם כישרון מוזיקאלי והיה מנגן בכינור בצורה מדהימה.

בנסיעה הזו הוציא יוסף דוד את הכינור ובמשך שעה שלימה ניגן בכינור.

ניגש אליו איש אחד, אמר לו אתה בחור בשידוכים למה אתה מבייש את עצמך?

ענה לא יוסף דוד: אני מעדיף להתבייש בעולם הזה ולא לשמוע שירים לא טובים!

כחלק מפרוייקט הנצחה של אומנים מציירים את נספי מירון.

ציירתי את האחים אלחדד היקרים.

הדברים שקראתי עליהם, ואולי גם כחסידת ברסלב הרגשתי הזדהות גדולה ושהם ממש קרובים לליבי.

קיבלתי שתי תמונות וחיברתי אותן יחד.

הנחתי כף יד על כתפו של האח הקטן, כאילו לשדר:

"אמא אל תדאגי, אני שומר על אחי הקטן"